הפלגמט האפל / לסלוח |
על שפה פצועה, על אבדותיו של הזמן,
נעילת השער ומחיר הפחד שהביא את הקור,
בדידות שנכרכה סביב לילה שחור.
סלחי לי שפיות אם השארתי אותך מאחור.
לסלוח לעצמי כמו את הלהט לגאול
מחרטה מאבנת על שלספר לא יכול.
סליחה מקרבת את בוא המזור
על מה שאבד ויותר לא יחזור.
סוד לא נשכח אך לא כואב עוד לזכור.
ונותרה ציפייה לידיעה חדשה
ללמידה מתחילה, לשפה אבודה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|