צא צא ברל'ה שלנו
צועקים קולות מעומעמים דרך פלאפון סדוק
תן לנו לטפל בך.
מוחי הקודח מפטיר כמה דברים
ומניח את דעתם במקום בו לא תפריע לי,
הוא עסוק בבניית מעגלים בתוך מעגלים.
בוחן את תחילתה של מחשבתי והיכן היא מתמזגת באשליה.
את ואתה,
אל תביטו בי כך,
מנסים להרטיט את גופי
התנועה היחידה היא רעידות גסיסה
והביצה שחיכתה בעיניי כל אותן שנים
לבקוע לאהבה
הבקיעה חרב לוהטת
שלופה ומוכנה לתעל כעס וחרטה
הביטו למקום אחר.
תולעים של מחלה ואבל מתפתלות בבטני
עיניים מזוגגות ובוהקות מביטות ממראתי
זיכרון דהוי של סמים ואהבה
ועתה אין לי לא זה ולא אותה
וגם לא שלווה. |