18/02/08

שוב חזרתי אל הים,
הפעם, לבד.
אחרי שהקפתי עצמי במחזרים,
אך שבתי להתעטף בפוך
לעצום את עיניי, ולהתעורר לבד.

הרוח שורקת
כי צר החריץ אלי.
אם ארחיבו,
יהיה שקט
וקר.
אם אאטמו,
אביט מבעד לזכוכית,
לא אחוש,
לא אריח את הים.
אהיה כאן
והוא יהיה שם.
כמוך.

הסערה התחילה, התיישבתי לצפות בים דרך חלון הזכוכית.
הרוח חדרה דרך הסדק שלא נראה, רק נשמע, בין דלת ההזזה לפאנל...