אני זועפת. כשאף אחד לא רואה אני עצמי הזועפת. כל האנשים
הזועפים האלה שמעצבנים אותי - אני עכשיו אחת מהם.
והמחשבות האלה... הן רצות בראש, על שטויות, אשליות, פנטזיות,
זיופים, רגעים שלא קיימים או שהיו, חלפו ולא יהיו עוד.
והטיפשות, הטיפשות שלי להמשיך בזה... היא דווקא קיימת.
והכוחות, הם הומרו בתנועות סמרטוט.
והפנים היבשות, האיברים והחלומות המנוונים, השירים... הם
מתלבטים...
האם ימשיכו בדרכם עד המוות, או ברגע של שינוי ירוצו אל הממטרות
ויקומו לתחייה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.