|
ערפל סגול נושב בחושיי
את כל אשר נשכח היה
מלב לבה של חרב המאכלת
האהבה רשפה בלבי נהרות של דם.
הייל למקבת גיבור בין חייל
הידיים שלי נעולות להקשב
ובכל זאת ניסיתי לסגת
אבל כוח הכבידה היה חזק.
באהבה ובשנאה ובחסד וברחמים
האבנים מסתדרות כחלוקים על פני המים
הספינה שטה במורד הנהר
הזרם ייבש את עיניי הארציות.
שבשבת האותות והמלים
נעמדה מלכת על פני דמויות האדם
אפר קרן את צל הדעת
לא ניסיתי להעמיד פנים יותר.
|
|
|
מכל האי-מיילים
המטופשים שאני
מקבלת, מצאתי
שאלה אחת חכמה:
"צפיחית, איך זה
שאת כזאת
חכמה?"
אז תודה רבה למי
ששאל את השאלה
הזאת ותאמין לי
שאם היה יותר קל
להיות טפשה אז
בטח הייתי,
אבל אני זורמת
עם מה שהכי טבעי
לי.
עכשיו, כשאני
חושבת על זה,
השאלה שלך נשמעת
לי
די טפשית,
למען האמת...
בחיי !
אני מחכימה מרגע
לרגע !
צפיחית בדבש
חכימה בגמיזה |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.