|
הלהקה שלי למול עיניי
ואני מתבייש לקחת
את כל אשר עומד לפניי
האהבה הזאת כל כך כבדה.
המילים נרקמות לעצמה
הערפל מנשב הכרה
שחור מכחיל אלי אפלה
חללי האוויר פתוחים למגע.
זה כמו ריקוד של הנפש
מיתרי הנגינה הרכים
לוהטים בלהבות הדעת המשגת
הכאב נדחס לגבישים עמוקים.
וכל אשר חפצה נפשי
בלהט האבק הרמוס
היה לשאת ולתת
בכל אשר היה מנגד. |
|
|
למה רוב
הסופר-הירווז הם
שילוב של אדם
וחיה כלשהי, ואף
פעם לא המציאו
סופר-הירוו שהוא
שילוב של אדם
וחפץ מסוים.
נניח, איש
הסרגל, או איש
המסור, או איש
הכיסא.. (אני
יכול להמשיך עם
זה שעות אבל אני
חושב שהבנתם את
הפואנטה)
המנפיש |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.