|
טוב אז סאלי נחה בזרועותיי
אבל מה לעזאזל טוב בזה
הרי המוזיקה הולכת ונגמרת
הנהר קופא מרעד הקור.
שקט מופתי מלחך את העשב
האנשים צייתנים עד מאוד
הפחד לוטש בהם מיתרים לחישה
המלכודת הזאת כל כך גדולה.
להתפוגג אל תוך הזרם הגדול
ואני מסרב בכל כוחי
האור ממיס את הקרח
הכאב הזה יותר מדי גדול.
האהבה חזקה יותר מכול מלות הרעד
אני נמשח בשמן החי
גופי זורם על פני הארץ
להט השמש נושב בעורקיי. |
|
|
חבר'ה, זה כבר
לא מצחיק,
הידיים ממש
כואבות לי...
ישו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.