|
מישהו אוחז בטבעת הזמן
הרוח נושבת במים
משהו מניע עננים כבדים
דמעות כחולות בעיניים.
השקט חודר למילים
נחשים מתפתלים אלי אור
אדמה נסדקת מתחת רגליי
הגלים מתנפצים אל החוף.
לו רק יכולתי להגביה כנפיים
היו המיתרים רוויי אור
מפרשי האוניה בלים
ברוח השעות החולפות.
קר לי בתוך האפלה הזאת
אני איש של אש ושמיים
האהבה מה יש לה לומר
הקרח ניסדק על פני המים. |
|
|
"אז כשהוא נפל
לבור, והשתמש
בקרש של הבדיחה
כדי לצאת, זה
היה השיא של
הספר"
(מתוך "דברים
שאסור בשום
אופן לכתוב
בבגרות בספרות") |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.