|
הלילה יורד על מחוזות ארצנו
כחול בוהק את תכלת השמיים
הייתי אז קשור למיטה
של החייל מחוסר ההכרה.
אמפתיה משבשת את גבולות הדעת
החושך נושב שעוני קוקייה קפואים
לא הייתי כאן מעולם
זאת היא באמת הפעם הראשונה.
כי הבוקר הוא צח ותמים
כתינוק בן יומו
הערפל אוחז במסד תשתית ארץ
הדרך נפרשת על פני אוניות משא.
איבדתי את נפשי בנפתולי האבק
מניפות שלוות זוהרות באדום
המים זורמים על פני גופי
האחיות הכי יפות יודעות את הרגש. |
|
|
הגליל...הגליל...
משהו בלתי
רגיל...
ברוך גולדשטיין
שר בציבור על
רקע לאומני. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.