העיניים האלה תמיד מוכרות
יש כאן תבנית-כל גדולה
דעתי משתבשת לרגע
הערפל אוחז בחושיי הארציים.
לאחר חצות הנסיכה המשובטת
נעלמת לנערת האפר היפה
אני הולך ומאבד הכרה
השטיחים מכסים את ריצפת החדר.
לא ניתן לזה להשתבש נכון?
אנחנו הרי יותר מסך מרכיבינו
יש לנו נשמה לתת אור
על פני אזורי האופל הכבדים.
גלגל ענק מזיז יבשות
לרעד סודק-כל
אני הרי יודע כל זאת
הסרט הזה אף פעם לא נגמר. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.