[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








שאלת אותי לפני מספר ימים: " מדוע אני בגפי כעת?" ולא ידעתי
להשיב.
הרהרתי בשאלה זו זמן רב ונדמה לי כי נכון לרגע זה יודעת  אני
כמה איני יודעת לפתרון החידה הקדומה כל כך.

לנגד עיניי עברה חיש קל מסכת חיי הרומנטיים ונוכחתי לדעת כי
פגשתי במהלך חמש השנים בהן חייה אני בגפי מספר מסוים של
בחורים, שלא אוכל למנות ואין לי רצון לעשות כן. אולם למען האמת
אם יורשה לי לומר, לא הייתי טרודה בחיפוש אחר גבר החלומות לכל
אורכן.  למען הגילוי הנאות, לפחות במחצית מן התקופה הייתי
נתונה בהקפאה עמוקה, ללא כל רצון לפגוש אף אחד, מסיבות אלו
ואחרות. פרקי זמן להרהורים ומחשבות ועוד כהנה וכהנה.

בראשית הדרך נדמה היה לי כי על מציאת בן זוג יקום ויישק דבר.
הלא אין דבר קל מזה. כך לפחות הדבר נראה ממעוף של ציפור, כאשר
הייתי נשואה או נתונה בקשר זה או אחר ואו אז רבים שיחרו לפתחי.
כמובן שהכול היה אפלטוני בלבד. ככל הנראה אני נמנית על אותן
ואותם שאינם מסוגלים  להיות בקשר אמיתי עם בן זוג ובה בעת לפתח
מערכת יחסים עם בן זוג נוסף למטרות אלו ואחרות.

רק בעיתות בהן נותרתי לבד לכאורה הבנתי שזוהרי הועם ובעצם קר
שם בחוץ . נוכחתי לדעת כי מציאת בן זוג כוללת משתנים רבים,
שברוב המקרים אין לי עליהם שליטה למעשה.

מעלה בעיני רוחי את הדייט הראשון, שכה הייתי נרגשת לקראתו, לא
ידעתי נפשי משמחה. בלבי הייתה אותה תחושה מוכרת, שהנה הגיע
המיועד, שיוביל אותי לעולם שכולו טוב. הגיע העת ואני הייתי
בדרכי למקום המפגש. למען האמת עוד שראיתיהו מרחוק, נפשי רצתה
לחזור לביתי המוגן והמוכר. המחזה שנגלה לנגד עיניי היה התגלמות
כל שלא רציתי. הוא היה לבוש חולצה מהוהה, נעול סנדלים ועל גבו
תרמיל גב ישן. אספתי עצמי ואמרתי לעצמי שצריך להסתכל בקנקן ולא
מחוצה לו, הלא בשיחת הטלפון הוא נשמע כנופת צופים ממש. אזרתי
אומץ ויצאנו לפגישה בבית קפה ציורי, שהיה המקום האולטימטיבי
למפגש ראשון . אולם ברגע שהוא החל לדבר על פוליטיקה ולבקר את
התפריט הבנתי שהפגישה צריכה להסתיים. בדיעבד אני מבינה שזה היה
רק כדי לגרום לי לא להזמין מתוכו דבר, למרות שלא הייתה לי כל
ציפייה שהבחור יגלה אבירות ויזמין עבורי את מנת החלומות. על
מנת לסבר את תפיסת עולמו ולמצוא לה צידוקים, הוא סיפר לי שהוא
חי על גבינה רזה והרבה אוויר, הרגשתי מחנק ורציתי לברוח.  אחרי
פגישה טראומטית זו, שאולי אכתוב עליה ביום מן הימים, לא רציתי
לפגוש אף אחד במשך חודשיים.

חודשיים עברו ביעף ויום הולדתי הגיע, פגשתי וירטואלית בחור מן
הצפון שדברי המתיקה שלו נעמו לאוזני ומכתביו הרומנטיים היו כה
מרגשים. הייתי סבורה כי מיד כשיצטלבו המבטים, נצעד יחד אל עבר
השקיעה ונחיה באושר ובעושר עד עצם היום הזה. חיכיתי לו בבית
קפה קסום, כדי שתהיה זו הפגישה שכה רבות ידובר בה עם חלוף
השנים בפי ילדינו ובפי הנכדים . שוחחנו עד לרגע המפגש בסלולארי
הפלאי וברגע שהצטלבו המבטים שוד ושבר לא אהבתי את שראיתי. כל
שרציתי היה שתבלע אותי האדמה, כיוון שהמראה לא היה מלבב כלל
ועיקר, בלשון המעטה. אולם הרגשתי שעליי לשבת עימו, הלא בכל זאת
הוא עבר כברת דרך להגיע אליי. הערב עבר עליי ברצון לסיימו מהר
ככל האפשר. הבחור אגב רצה להמשיך בקשר ודי התפתלתי על מנת
להשיב לו בסופו של דבר את הבלתי נמנע וכמאמר הקלישאה "זה לא
אתה, זו אני" השבתי לו ושוב הרגשתי באותו מחנק מוכר.

במהלך הדרך עברו עליי מפגשים חלקם החלו באינטרנט, חלקם באמצעות
חברים שחפצו לשדך לי את נסיך החלומות שלהם וחלקם  נולדו
במפגשים אקראיים יומיומיים למדי. כל אחד כבודו במקומו מונח
ועוד רבות ידובר בהם, על כן אקצר.

הסטטיסטיקה לא ידעה גבולות וכפי שמעולם לא הכזיבה, בכל פעם
נוכחתי כי מי שרצה בי ברוב המקרים לא רציתי בו, או מי שרציתי
לא רצה בי, או שרצינו אך בדרך היו גורמים בלתי תלויים והיו
כאלו שלא רצינו לא אני ולא המועמד.
כמובן שתמיד אנו שולחים מבטי הערצה בכל אותם זוגות המתמידים
בקשר, נדמה שלו היינו מחזירים את הגלגל אחורה היה זה בן הזוג
שלנו.

היום לאחר תקופה ארוכה מבינה אני, כי התהליך וכל הקורה בו אינו
תמיד מצוי בידיי ומעבר לכוחותיי, וכי עליי ליהנות מהדרך עד
שתגיע האהבה , שתגיע בבוא העת במלוא עוזה.

הלא אין לי שליטה על מי שמחליט החלטות על סמך ניסיון עבר ברוב
המקרים,  וחבל ומשבץ אותי במשבצת של מישהי אחרת. ברור שעצוב
מכל כשהדבר קורה כאשר יש כימיה הדדית.

בתחילה לקחתי ללב והייתי בטוחה שהאשם מצוי בי. היום אני יודעת
שאין לי שליטה על הלך רוחם של כל הבחורים הללו. איני יכולה
לחשוב שכל אחד מהם הוא החמצה עבורי והרכבת כבר לא תעצור כאן.
היום אני אוהבת עצמי ומאמינה כי האהבה הגדולה בדרכה אליי.
מאמינה כי מי שלא היה ראוי להיות איתי, לא מצוי עימי היום.

כה שמחה על האהבות הגדולות שמקיפות אותי תמיד. האהבה של בתי
אליי, האהבה של בני משפחתי, האהבה של חבריי ומכריי והאהבה שלי
את עצמי. הלב פנוי לאהבות רבות וכאשר יגיע הרגע, גם האהבה
הנכונה ללא פשרות לגבר הנכון תגיע ותהיה עימדי.

הכמיהה והרצון לאהבה קיימים כל העת וישנם אף כאלו שבסתר לב
הייתי רוצה שאחד מהם יהיה איתי ואהיה המאושרת באדם, כך נדמה.
רצון טבעי לכל הדעות, אך איני חשה עוד שיחרב עליי עולמי חלילה
אם לא אהיה עם אחד מהם.

כל אחד בוחר בבחירות שלו. כל אחד בוחר בדרכו ואין לי יכולת
ליטול חלק בבחירות הללו. אני רק יכולה לצפות מהצד ולהאמין
שהאהבה לה אני ראויה תגיע בקרוב.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שיר כאב, עובר
ושב איזה מזל
אני שר עכשיו

-האשדודי הזועם
בערב כשרונות
צעירים


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/08 23:53
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אורלי אסיה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה