בוא, רק עוד קצת, תתקרב ולו במעט
לא נותר לנו הרבה, ולמדים אנו לאט.
התיתן לי יד וניכנס לתוכי?
התרצה לדעת סודו של כוחי?

-אחי.

ונשוטט בין עולמות, ונתעמק בין מחשבות
ונרגיש, ונאהב, ונבשר את הבאות,
ופריחה מתקתקה של אלפי צבעונים
תקשט את דרכנו לשערי האלוקים.

-אחי.

ספר לי דבר, גלה לי פנייך
כי ראיתי נשמתך בברקת עיניך,
הצוחקת במבוכה ויודעת לטוב
ואימצתי לליבי וחיזקתי קרוב.

-אחי.

והנך לבוש אדרת ירוקה
ושמח וטוב ותלתליך עולצים,
ומבטך המסביר מנטרל מועקה
כשנגעת, ברוך, בצמרות העצים.

-אחי.

ארובות העין נתמלאו עשן וכיסו את שמי פניך
ונותרת עלום וללא חששות ולבן כמאור עיניך.
רק אחי שקשרנו דמינו יחדיו וכעת הוא ענן מלאכי
נותר כאקורד הצורם, המהדהד: השמרתי אחי אנוכי?
וראה כמה שקט, התחזקה לה הדממה
והנפש משוועת געגועים לנשמה.

-אחי.

ואפול נא אפיים, ואתלוש חולצתי,
ויעל הקרדום ויפצע בליבי,
ויחצוב דמעותי כשאמרר לי בבכי,
שאחי, איננו עוד, ועודנו לא יהיה יותר-

-אחי.