תליתי כינורי על נהרות בבל.
הגלות קשה מנשוא.
החיים בגלות, כערער בערבה.

יש ים ויש בו עומקים,
שלבים של גלים
אחד נמוך מאוד, ולבסוף אחד תמיר.
ויש, תימרות עשן ואראלים ושרפים,
גם אלוהים חיים.

שופרות זועקים, מפילים חומות של גלות
השמיים נצבעים דם, אלוהים מת.
החופש לקח אותו.

אבול וכואב על האבא שאבדתי.
זה מחירו של חופש,
אין למי להתפלל, למי לחרוז תקוותי.

יראו שלם, עד אשר החופש ייעלם.
אז, ירושלם, געגועים, אלוהים וכולי.

אנטי טרנסצנדנטי, אנטי פילוסופי,
המציאות רגשית.