אדום פולש מעילי עור שחורים
גיטרת הבס מנשבת הכרה
ברהב המופתים על פני עם ועדה
הדרך נפרשת אל תוך נהר המים.
עשן מדורות מלבין את פני השמים
הלילה הולך ואוחז במגע האור
הדעת מנשבת מלים לאחור
הייתי כאן פעם מזמן.
לא, לא עוד אפר בעינייך
יפתי שלי בכוכבים
אני נסוג אלי ציר הדעת
הגבישים נמסים למגע האור.
הדעת חוברת למילים הנכונות
אני מביט על עצמי ומסתנוור מחדש
שחור על כחול הופך לאפור
עיניי נעצמות מרגש. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.