הארי כהן סלדון / מוזה |
אותה כמו שכנראה הייתי צריך. עכשיו היא איננה,
ואני אובד עצות. המילים יוצאות, אבל נדמה שמאחורי כל מילה
מסתתר כזה מאמץ, שאולי לא שווה לדבר. שווה להסתכל
, ויש על מה להסתכל. אני מסתכל עליך.
אני והמוזה שלי כבר לא, ופתאום זה כבר לא נורא, כי אני ואת שוב
כן.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|