|
על סורגי הרגש התלויים בחלל החדר
נמתחו קווים אפורים של זמן
מתווה השלווה השלם על ציר הרצפה
כדבק נעליים בלויות.
חללים שקופים למגע האור
השתקפויות הליבה בעיניי
חום החדר הסגור
של סדקי חומות האשליה.
מקצבים אנושיים בתנועה
הדף ההכרה הלוטש מבנים
סמלי הרגש פורצים בצבע דלוח שנים
הציפורניים שורטות ביטנות עץ כבויות.
מוטיבים צמחיים עוטרים הכרה
ירוק כחול ואדום בשלכת הזמן
כול חדרי הנפש אטומים למגע
חומות הרעד מנשבות עולמות לצורה. |
|
|
סלוגן, סלוגן,
סלוגן, סלוגן,
אחרי שאומרים
אותה הרבה
פעמים, המילה
מאבדת משמעות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.