עיגולי פחם כבדים
כציר המטרה הרושף אותותיו
ציפורים שחורות נושרות כנפיים
שקופות כאפלת הכוכבים.
הגוף הרפה אותותיו לחידלון
סימן ההיכר של הבשר על הנפש
מתריס ברהב התשוקה
על טיפות הגשם הנרקמות לרגש.
החלונות הכבדים של הבוקר
נשבו את אור החורף הלבן
הכאב לוטש בלבי צורות דווי
בבות חוטים שלוות מיתרים.
סדקים קלים במעטה הקרח הדק
על פני שלוליות הבוקר החדש
מגפיים שחורות עוגנות בבוץ
את שולי השדות שנזנחו מאחור. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.