כשהווייתי בעולם המסתורי הזה,
עולם של בלבול, ניסיון וחוסר ודאות,
אל השמים להגיע רציתי.
ובכל שלב ושלב בסולם,
הכל, הכל, נראה לי סתם.
מה זאת אהבה? אינה אלא רגש,
כמו כאב, פחד, או התעלות.
וכמו שמלך הנחש אמר,
בכל מקרה אנחנו מפחדים להרגיש...
העולם חותר תחתנו,
מסכות מתגלות מעלינו,
עד כדי כך שכבר את פנינו לא זיהינו.
מעולם לא ידעתי רגש מהו,
בעת שהוא שהתרחש.
ואולי,
הכל הבל והבלים,
והמוח הוא שנותן לי מסרים.
אך בחיים יש דברים,
שלשכוח אי אפשר.
דברים נוראים, בזויים, מוזרים,
כאלו שבזכותם אני קיים.
אני מרגיש, אני יודע,
בכל דברי זוועות שבטבע.
סופי יגיע,
ככל הנראה,
כשלי דבר יקרה,
ואדע את פשר אותו הרגש,
אז יגיע האור השחור,
ואמחק מן העולם. |