|
17/02/2008
02:23
יתגשמו הגשמים
בחלוננו ויוכיחו
אותי
על אוזלת ידי במירוץ
מעת לעת על ציר הזמן
כשלתי
לא השכלתי להסוות
ובשאלות תם ששאלתי
כיביתי
במו ידי את האש
המרצדת בעיני הילד
שהייתי
בכלוב צלעותיי
את הרמץ הרדום
ליביתי
בכמיהות משונות
בזמנים אחרים
כמהתי
אף שידעתי כל העת
שיבואו עתותיך
וחיכיתי
לימים של התגשמות
בהם אני קם מנגף
גבורתי
לחלום עתיד אמיתי
לשבת בחלון ביתנו
ולראות גשם
להגר |
|
|
הייתה פעם
שחשבת: כן, כן
כן כן, כן כן
כן. זה כל-כך כן
כן כן, הכי נכון
והכי כן שיכול
להיות, פשוט כן
כן, כן כן כן כן
כן.
ואז שאלו אותך,
וענית "לא"?
נקווה לטוב |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.