|
בקיץ ההוא שר לי מישהו
את "זרעי קיץ"
מתבלבל כמו ילד
נוגע כמו גבר
ברכות קולו של מאיר הפך
לצליל שנמרח על דפנות תוכי
בכוח
נזכרתי שבדרך לירושלים שר
"את אחרי הכל את שיר"
ואני הרגשתי כמו
"ילדתי שלי אל תלכי לבדך"
תופר שיר מעל
למערומי, נרפה ושוב
חודר עם "תוכי יוסי"
נינוח כמו "ארול אחד". |
|
|
עת השתחררתי
העורכים המליצו
לי ביקור יומי
בבמה חדשה
זה באמת עושה לי
טוב לראות פרצוף
אדום חושף נחיר
ללא בושה
אחר כך כבר מר
יותר הטעם של
הרגל הקרושה
זוזו לסטרי,
קניבל וגולש
מתמיד |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.