קשרים נוצרים, אבל חלקם נפרמים.
חברים, חלקם נשארים.
ורובם נעלמים עם הזמן,
אבל אלה שנשארים ומסתכלים נכוחה,
רואים כשנלחמים, הרווח הוא גדול מתמיד.

הכרנו כאלה שעיניהם סומות,
אבל נשמתם גדולה ורואה
ויש בה כל-כך הרבה אור ונשמה,
כל-כך הרבה טוב ובהם אהבה ושמחה.

והכרנו כאלו עם עיניים פקוחות לרווחה,
אבל העיוורון והחושך שבתוכם
הוא כל-כך מפחיד ורע עד אימה.
הכל מסביב שקר וכזב,
נאמרות מילים שמאחוריהן יש רק ריק,
חושך ושממה.
הבטחות שניתנו לא קויימו,
ואלו שאמרו "אנחנו כאן בשבילכם".
חשבו רק על טובתם ועל עצמם.

אמרנו חבל, כעסנו, צעקנו וקצת בכינו,
אבל בסוף יצאנו מחוזקים.
וכן אנחנו משאירים את הדלת והלב שלנו
פתוחים, אבל רק...
בשביל אותם חברים אמיתיים,
חברים לרע ולטוב,
חברים לבכי ולצחוק,
חברים שאנחנו יודעים שהם איתנו על אף הכל.
וכמו שאנחנו ננטוש,
הם איתנו עד הסוף.