באר לי / משורר שיכור בדרכים |
שר שכרותו במתק ריחות.
קולו על כל קול יגבר,
ינוח רגע ויעזוב לאנחות.
לא נרדם על כורסתו,
לא מילא עד תום כוסו
מזייף שיר מחאה לפרנסתו,
עד שייפול על כרסו.
בורח גז - צורח עז
מאחורי את חרופיו,
אך אני שותק, מאז
הותיר אצלי את חרפתי.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|