|
בלי הרבה מילים
עטפת אותי במבטך
לא הייתי צריכה לחשוב
אם אני בסדר
איתך,הכל היה אפשרי
בלי הרבה מילים
הצלחת להבין
נפש פצועה
בידיים חזקות
החזקת
לא נתת לי ליפול
ובתוך המרחב האינסופי
אני עומדת לבד
שרה ואין מי שמלווה
אין קול עונה
מחפשת דמותך בין פרצופים משתנים
אבל אתה לא כאן
בלי הרבה מילים
מפליגה בים כסוף של שירים
אתה מנגן לי ומרפא
לב כואב
איך שיכולת רק בלחישה
להבטיח לי עולם
ולקיים
ובתוך המרחב האינסופי
אני עומדת לבד
שרה ואין מי שמלווה
אין קול עונה
מחפשת דמותך בין פרצופים משתנים
אבל אתה לא כאן
בלי הרבה מילים
ואיך לא ראיתי את הסוף
איך לא הרגשתי את הכל
איתך,
ועכשיו אתה לא כאן
מעולם לא היית |
|
דוד מלך ישראל,
חי חי וקיים!
פרובוקטור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.