[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







אבי אלף
/
אולימפיאדה הודית

דורית נכנסה לדירתה השכורה הקטנה והדליקה את האור. ריק. ריק
לגמרי. הכל נלקח ע"י ההוצאה לפועל... הכל. בעצם, כמעט הכל.
משום מה לא לקחו את הטלוויזיה העתיקה שלה. אירועי ליל אמש חזרו
לתודעתה בכאב. הדפיקה החזקה בדלת, הכניסה האלימה לדירה,
ההתעלמות המופגנת ממנה ולקיחת כל הרהיטים מהדירה.

עשר דקות אכזריות, שבסופן זרקה עצמה על המיטה שנשארה ושקעה
בשינה רק כדי לשכוח.

עם שחר יצאה לעבודתה כבכל יום, מנסה להדחיק. משימה לא קשה
במיוחד למי שצריכה להיות בפוקוס תמידי, כאחראית על הטיפול
בטוקבקיסטים הבלתי נלאים של אתר האינטרנט המצליח "ספורטלה".
בשעה ארבע אחר הצהריים, עם סיום משמרתה התובענית שמה פעמיה
לדירתה השכורה בפאתי דרום תל-אביב גבול צפון יפו. הדירה נראתה
בדיוק כמו שהשאירה אותה בבוקרו של יום: ריקה מרהיטים, למעט
מיטה סתורה וטלוויזיה. מעט בגדיה שהוצאו מהארון שנלקח אף הוא
מוטלים על הרצפה.

הכל בגלל אותו חוב ארור על חניה על המדרכה. שאול, החבר האחרון
שלה, שעזב אותה לאנחות לפני שבועיים לטובת הודו, הבטיח לה
חגיגית שהעיריה רק מאיימת ולא מקיימת. "עיריה זה כמו כלב" אמר
שאול בבטחון העצמי המופרז שלו, "נובחת אך לא נושכת". והחוב תפח
ועלה. 270 שקלים של 2003 הפכו ל-540 שנה לאחר מכן, והשד יודע
איך הגיעו, כולל הצמדה וריבית ל-7413 ש"ח טבין ותקילין. והיא
עוד ליוותה אותו לשדה התעופה. הוא רצה להתאוורר אך דורית,
בחושיה המחודדים, קלטה שהוא בורח. רק לא ידעה ממה. שאול היה
אהבה ממבט ראשון, הבטחה שהכזיבה. תמיד קפץ בראש וכמעט תמיד
התרסק ופשט רגל.

מיואשת הדליקה את הטלוויזיה וצפתה בשידור החוזר של טכס הפתיחה
של האלימפיאדה בבייג'ין. משחר ילדותה אהבה דורית טקסים בכלל
וטכסי פתיחה במיוחד  - בריתות וחתונות, פתיחת שנה"ל ביסודי,
פתיחת המכביה, פתיחת הנגרייה של שאול... כמה שניסתה לשכוח ממנו
לא הצליח לה.

הטכס היה מרשים מאד ודורית כמעט ולא החמיצה רגע. היא ניצלה
רגעים מתים כדי לרוץ לשירותים ולהכין פופקורן. מצעד המשלחות
היה מרשים ואז הגיע תורה של הודו. משלחת קטנה יחסית למדינה כה
גדולה.  דורית התלבטה אם להביא את המלח לפופקורן ואז עיניה
רותקו למסך. הטלוויזיה שלה אכן הייתה  עתיקה אבל התמונה הייתה
ברורה להפליא. בין ההודים השחומים והנמוכים בלטה דמות מוכרת.
דורית הייתה בטוחה שהיא הוזה, שיפשפה את עינייה וצבטה את לחייה
הימנית שלוש פעמים. זה לא עזר. שאול היה שם, במרכז המשלחת
ההודית לאולימפיאדה, צועד לפי הקצב, מחייך לכל עבר. דורית עברה
ללחי השמאלית ומשם לנייד.

אמא של שאול אהבה אותה כמו את הבת שלא הייתה לה, ולימדה אותה
את כל רזי הבישול האפגני המסורתי, כך שבנה יחידה יוכל להמשיך
ולאכול את האוכל האהוב עליו גם אחרי החתונה שהתמהמהה. כדרכה,
ענתה לטלפון במהירות "זה לא יכול להיות, דוריתי" אמרה האמא
בפסקנות של אמהות. "שאולי אף פעם לא הצטיין בספורט, תמיד סיים
אחרון בעודו לועס את הסנדוויץ' שלי". השיחה גוועה לה במהירות
ודורית המשיכה לבהות במסך המרצד.

בבוקר השכימה מוקדם מהרגיל לעבודה כך שתהיה לה חצי שעה פנויה
במערכת האתר. במיומנות של שנים הגיעה לסרטון של המשלחת ההודית,
במיומנות רבה לא פחות צבטה את עצמה בשלישית, הפעם בזרוע. שאול,
הוא ולא אחר, נראה בבירור בסרטון, עומד ליד קופצת המוט ההודית
הנאה, משוחח עימה בעירנות ואוחז בידה כשפניו קורנות.

                                       




לפתע הכל התחבר לה. שיחות הטלפון הדחופות באמצע הלילה, המקלות
הדקים שמצאה בבגז' של האוטו, עיתון הספורט ההודי שמצאה
בשירותים, העוף בקארי שהזמין לעצמו באותו ערב אומלל שבו נשרף
לה התבשיל המסורתי. דורית נלחמה ברחמים העצמיים שאיימו להציפה
מכל עבר. היא מצאה את אתר האינטרנט של הוועד האולימפי ההודי
ודיפדפה ברשימת הנוסעים SAUL MOTIK הופיע שם כאחראי על מוטות
הקפיצה.

אחר הצהריים, בשארית כוחותיה, שבה דורית מעבודתה לביתה השומם.
הטלוויויזיה שטרם כובתה המשיכה לשדר את תחרויות האתלטיקה.
דורית שלחה ידה אל השלט אך משהו עצר בעדה. זה היה קולו המוכר
של שדר הספורט  "הפתעה מרעישה התרחשה היום באולימפיאדה כאשר
קופצת המוט ההודית האלמונית שברה את השיא העולמי וזכתה בזהב.
הוועד האלימפי ההודי הודיע שיתגמל בנדיבות את כל השותפים להישג
הנדיר."

הנייד שלה צילצל בפתאומיות.  "דוריתי, כאן שאול החבר שלך...אני
רוצה לספר לך ש..." דורית קטעה את הווידוי הנרגש "אני יודעת
הכל" אמרה ביובש, מדמיינת לעצמה את המתעשרים החדשים, שאול
והחברה ההודית הקופצנית החדשה שלו. "את בכלל לא יודעת כלום"
המשיך שאול במהירות "קיבלתי זה עתה חצי מיליון דולר משר הספורט
ההודי". מחר אני בארץ ואנחנו מתחתנים".

                                         




הנסיעה לשדה התעופה הייתה יותר מחלום. שאול כבר חיכה לה באולם
קבלת הפנים לבוש בחליפה לבנה חדשה, ורד אדום וריחני בידו
הימנית וטבעת יהלומים גדולה מנצנצת בשמאלית "קניתי אותה הבוקר
בדיוטי פרי בבייג'ין. התינשאי לי ?"







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
שלחתי להם כבר
לחם, אז אולי
כדאי שהפעם אני
אשלח להם בגט,
או אולי חלה...


סקייטר עם
מאפיית סלוגנים


תרומה לבמה




בבמה מאז 23/8/08 19:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
אבי אלף

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה