היא בוהה כחולמת ביתוש על הקיר
לחיים סמוקות ביום קיץ בהיר
חרוזים נדושים, רחוקים משלמות
מרעידים את ריסיה ברוב משמעות
היתוש מפיק את קולו המעיק
הדפוס כבר מוכר. החדר מחניק.
נתזים של אמת אדומה ונוזלית
נותרים על הקיר.
איזה מוות מהיר.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|