מפנה מדף או שניים,
לדבר שאולי יגיע בעתיד.
לבינתיים רק מסדרת
שיהיה מקום.

מסדרת את הבלגן
מפרידה את העבר מהעתיד,
רק למען ההווה אהובי,
רק למען ההווה.

והנה שוב יהלום של עצב,
שוב טיפת קריסטל נופלת לתוך שלולית של כאב,
שלולית של חוסר אמונה,
פחד שלא אדע אהבה
כי אחרי הכול המדפים ריקים,
ואין מי שימלא...

אז מחזירה את הזיכרונות
את העבר אל העתיד,
רק בשביל לטפל בהווה, אהובי,
רק בשביל לטפל בהווה.

אך זה לא עוזר.

היא נופלת,
טיפת הקריסטל
היהלום השברירי
ואין דבר שישנה את האמת -
זה לא יגיע.
זה כבר לא יקרה.

לא יהיה מי שימלא את המדפים הריקים,
בלבי.