לפני זמן לא מבוטל
אולי שנתיים וקצת
הרבה
אני קראתי אותך
ואז כתבתי אותך
וכך קרה
שהגחת לך השכם וערב
מתוך המילים הקטנות שלי.
אם היא לא טרחה להגיד לך
(כנראה שלא ידעה)
אז תשמע את זה ממני
יש בך משהו
ואתה כמוני
אוהב לחיות על הקצה.
או שמא לא אוהב
ואין לך דריסת רגל בעניין
כמוני,
פשוט נולדת שם
לשם
וכל חייך תנסה להתייצב על אותו חוט חמקמק,
על אותו קצה
משונה כזה.
כששואלים אותי
אני עונה שזו העונה
שאחראית לנפש שלי.
מה התירוץ שלך? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.