|
את
שחיה כל הזמן
בעתיד
בעבר
אומרת לי לטרוף
את החיים
כאילו אין מחר
את
שכל הזמן חיה
נעה בתוכך
בין היסוסים
ואי הסכמה
עם עצמך
דורשת
ממני
את מה שאינך
מקיימת
עם עצמך
09.12.2007 |
|
|
מורה לספרות
אמרה לתלמידים
לכתוב שיר
בחרוזים, אז דני
כתב: הלכתי ביער
בין העצים,
והמיים הגיעו לי
עד הברכיים. אז
המורה אמרה: אבל
דני, זה לא
חרוז! אז דני
ענה: מצטער
המורה, אבל לא
היו מספיק מים |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.