דרור ארי גולדין / הבוקר של הנצח |
שובה בקסמה, מתפוצצת, מסריחה.
כמו דרך מלאה בהרבה תועים טועים -
לא נגמרת, מתסכלת, מסיחה.
כמו בכי של פעוט שלא יודע לתמלל כאב.
זה לא מבהיר עצמו, אבל ברור שמשהו שם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|