מוזיקת עבר... שוכבת... ישנה
קר.

חיוך. שמחה. חום. חיוך.
אנשים סביב, רוקדים אט אט
ואחד מסתכל על שניים.
שמחה. חיוך.
מגע.
יוצא החוצה, לא יכול.

"מה קרה?"
"אני עדיין אוהב"

שקט. שבועיים. אבודה, בלבול.

לילה, צלצול מידידה:
"מה?! איך אתה מאז? סוף סוף היא מצאה משהו ואתה נדחף וצריך
להרוס לה? היא לא נדחפה לך כשאתה היית עם משהיא ושכחת ממנה!"
"אני עדיין אוהב"
"אתה לא טוב מספיק בשבילה! היא תמיד הייתה שם כשאתה לא. הכאבת
לה כל כך הרבה. תפסיק את זה עכשיו, ותן לה לחייך ולאהוב שוב
סוף סוף. כל ערב היא בכתה. שנתיים."
"אני עדיין אוהב"

שבועיים. יער, שקט. מפגש.
"צריך להחליט מה קורה"
"אני רוצה לחזור אלייך"
"מכתב. אומרים לי שאחזור פעם בשבועיים אם בכלל. כך יהיה
שנתיים, אם בכלל. הבנו שאינך יכול לעמוד יותר מחצי שנה ויום.
גם זה בקושי. תן לי להמשיך"
"אף פעם לא הפסקתי לאהוב אותך"
מפנה את הגב. הולכת מעט.

תפיסה.
מגע.
נגיעות.
"תפסיק"
כאב.
אונס.

"ותמיד אוהב אותך...לא משנה מה"

התאבד.

ביקור בקבר: "תמיד אהבתי אותך... לא משנה מה"



חלום שהיה לי לפני שעה... 4 בבוקר עכשיו... ס'עמק.