הוא עוד יבוא האביר
על הסוס הלבן
כך היא אמרה
בכפר לכולם.
היא הייתה בטוחה
כל כך בבואו
לכן חיכתה היא שנים.
בבקתה קטנה
ביער גדול
בכפר קטן
ששוכן בפאתו,
חיכתה באסם
חיכתה על הגג
חיכתה בשדה שיבוא.

הוא לא יבוא
כולם אמרו
עמדו והצביעו
צחקו ולעגו.
אך היא הייתה בטוחה.

היא ירדה כל יום
במורד הגבעה
שם בעמק זרם
פלג קטן וצלול.
היא שטפה את גופה
טבלה במימיו
התנקתה רק לכבודו.
וכאשר הרגישה
שהיום קרב ובא
קישטה שמלתה
בפרחים מהיער.
לכבודו היא גם שמה
פרח נדיר
יפה במיוחד בשערה.

הוא לא יבוא
כולם אמרו
עמדו והצביעו
צחקו ולעגו.
אך היא הייתה בטוחה.

כל פעם אחרי
שעברו יום יומיים
כאשר הייתה
מקושטת כולה,
כל אנשי הכפר
מסביב לבאר
עמדו ולעגו לה.
אבל היא לא נכנעה
היא ידעה בלבה
ידעה שעוד יבוא
יבוא להצילה.
יבוא ויישא אותה
אל עבר האופק
על כף הסוס הנפלא.

ואכן באחד הימים
בא אל הכפר
סוס מדהים
בגובהו ויופיו.
עליו רכב
האביר הנפלא
שדמיינה כל השנים.
לקחה על ידיו
עלה על סוסו
ביחד רכבו
לאורך הפלג,
בו נשטפה
יום אחר יום
אך ורק לכבודו.

הוא לא יבוא
כולם אמרו
עמדו והצביעו
צחקו ולעגו.
אך לא שמעה אותם יותר מעולם.