היא רק רצתה להיות עוד דמות מסרט. יפה, עדינה, עם חיוך שגורם
לכל איש להסמיק, לכל בחור להיות מוקסם. עם טוב לב שיכול לתקן
את העולם וכמובן, החשוב מכל - נאהבת.
היא רצתה להיות עוד דמות מסרט, ברגעים רומנטיים ומרגשים. שהוא
יגיע, כמו אביר על סוס לבן, להביט בעיניו הבוהקות בחשכת הליל
ולשתוק. כמו דמות מסרט להתקרב אליו לאט לאט עד אשר שפתותיהם
יגעו אחת בשנייה לנשיקה סוערת בלב המבול. נשיקה שכל העולם נעצר
בה.
היא רצתה לבכות, עם קול, עם דמעות. להיות עצובה ובודדה ושמישהו
יבוא לנגב את דמעותיה, כמו בסרט.
היא רצתה אומץ, אומץ כמו בסרטים, שמחה כמו בסרטים וסוף טוב.
סוף כמו בסרטים.

היא רק רצתה להיות עוד דמות מסרט, אחת כזו שבסוף כל הצרות שלה
נפתרות. היא רצתה להיות עוד דמות מסרט כדי שלא תצטרך לשבת כל
היום ולתהות, לתהות ולחפש סיבה ללמה היא רוצה לחיות.

היא רק חיפשה מקום בעולם, רצתה להיות נורמלית כמו כולם. כי
לפעמים נמאס לה להיות עמוקה ותמימה ומתחשק לה להיות עוד דמות
שטחית מסרט, שלא צריכה לחשוב, שלא צריכה להרגיש, שלא צריכה
להתמודד, שלא צריכה להתלבט ואולי החשוב מכל, לא צריכה להתחרט.

היא רק רצתה להיות עוד דמות מסרט, כזו עם המון בטחון, שלא
מפחדת ממי שהיא.
היא רק רצתה להיות עוד דמות מסרט, שחייה יוכתבו על פי תסריט
קבוע מראש.
היא רק רצתה להיות עוד דמות מסרט,
למרות שזה אומר שהיא סביר להניח לא תהייה מיוחדת.
היא רצתה להיות עוד דמות על המסך
ולחיות.
לחיות בסרט.

                                     

7.2.08