1.
נחל אכזב    

משתוקקת להמון מים
זכים וצלולים
שיפכו בי קרירים
גלים גלים,
וינפצוני
אלי צוק נשא
באלפי רסיסים.

כי איני אלא נחל
אכזב      
ופי צחיח
ולבי חרב
והניצן אם הגיח -
טרם נפקח
לראות
שמים כחולים

2.
אכזב -פלא

קבלת אותי לתוכך,
נחל אכזב      
וחשפת לפני
במלוא נדיבותך -
אגדת תפארתך
הנושמת, החיה:
העצים, הצמחים
חלוקי האבן,
המערות
ההתפתלויות
עליותיך ומורדותיך;
שהרי אילו שטפו
בך מים איתנים
כל עונות השנה
לא הייתי זוכה
בענג מראה
ומגע
פנימיותך
השוקקת.

3.
ואמר לך: בדמיך חיי

איכה  הייתי
שוב   אכזבה.
כשלתי בנתיבי
וכל חלקה  טובה
אך-זבה מוגלה
דמעות ודם.

זועקת בי הנשמה
שביסודה מוטבעת
ברכת האל על ארץ
אך-זבת חלב ודבש:
אל נא תאמרי נואש

קומי צאי מתוך ההפכה
רב לך שבת בעמק הבכא
התקדשי,  הטהרי
לקראת יום פקודה.
תנהר פנימיותך
בזמרורי נגוהות
שבת המלכה.

עטרת אך-זהב
בראשה  מרכינה.
עיניה משתאות
אש בלבה
תמיד יוקדה.

כל כולה
מודה יה
בהראות
לה
דודה.