משחק של פינג-פונג "לא כוחות", שני מגבים מליון טיפות
אני יושבת בקהל, הכביש חסום כי עץ נפל
ובמוחי דו-קרב קודח בלי יכולת הכרעה
בין הכורח לתפקד והכמיהה אל השמיכה
הכל הרבה יותר לאט, לי לא אכפת
מתבוננת בינתיים על שמים ומים
וחושבת על כביסה שנרטבת בגינה
במאבק בין המינים על עוצמתו של המזגן
"הבנות תמיד תפסדנה" אני מודה בראש מורכן
אבל גבר סוף שלושים בלי שערות בסערה
ביום כזה חובש הוא כובע שהשכל לא יקפא
ביום שני הבטיחו שלג, תכניות גדולות לסקי
החרמון זה לא אירופה, זה הלבן המקומי
מכונית ממול עוברת, שפריץ של גשם עירוני
ובצד אישה נרטבת. מזל - זו לא אני
הכל הרבה יותר לאט, לי לא אכפת
מתבוננת בינתיים על שמים ומים
ותוהה כמה חבל שעליתי במשקל
יש לי יובש בידיים, אודם קל בלחיים
שוב דלקת באוזניים והאף שלי סתום
"אדי כל-כך מדוזלת" ונמאס לי כבר לשבת
אני בטח מאחרת והכביש עודו חסום
די כבר, די להתלונן ולעשות פרצוף מסכן
גשם טוב לנשמה ולכנרת הצחיחה
מחר כשכל זה יגמר, אותו מקום אותה שעה
תצעקו לי "יאללה מותק, את תוקעת ת'תנועה!"
הכל הרבה יותר לאט, לי לא אכפת
מתבוננת בינתיים על שמים ומים
וסופרת נקודות, שני מגבים מליון טיפות...
|
