[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








באותו יום חגגתי את יום הולדתי ה-24. היה זה יום ראשון. בדיוק
חזרתי מסוף-שבוע בבית הוריי. גם אחיי היו שם. היה כיף, היה
מצחיק. הספקתי לבקר באוניברסיטה. חבריי לספסל הלימודים הפתיעו
אותי במתנה ושיר. בערב חזרתי הביתה. גם השותפות שלי לא שכחו
שזה יום הולדתי והכינו עוגה. שלוש שכבות. הרגשתי לבד.

יצאתי לפאב השכונתי. הייתי בו אולי מאה פעמים קודם. תמיד אותם
מלצרים, אותה מוזיקה, אותו תפריט, אותם אנשים.
ואז ראיתי אותו. הוא היה גבוה, יפה, שרירי. היו לו עיניים
חומות וחמות.

אחרי שבועיים, בהם נפגשנו כמעט בכל יום, הבנתי שאני לא מצליחה
להרגיש שום דבר. זה לא רק שאין פרפרים. כלום. לא מרגישה. גם אם
ינשוך אותי חזק. הוא נראה מופתע. "אני לא מוצא חן בעינייך?",
שאל. "זה לא זה", אמרתי. הוא היה יפה, סקסי, חכם, מוכשר. זה
בכלל לא בגללו. מתישהו לפני כמה שנים הפסקתי להרגיש.

"אני לא מבין", הוא אמר, "טוב לך איתי, הרגש יבוא. למה את מנסה
כל כך חזק? שני אנשים שטוב להם ביחד, מה צריך יותר?"
"שני אנשים הם עדיין לא אושר", ציטטתי את ארצי.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
הרעיונות הכי
טובים תמיד באים
לי בשירותים.

מובטלת


תרומה לבמה




בבמה מאז 15/8/08 5:16
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
סתו עידן

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה