בוקר יום ראשון,
טוסט גבינה לחם שיפון,
והקפה שהתקרר לו בינתיים,
פרושים על המיטה,
החליפה העניבה,
והחולצה שלא לבשתי כבר שנתיים.

נפרד בנשיקה,
מהבן והאישה,
יוצא בשקט מהדלת של הבית,
קרניים של שמש אביבית,
מדליק את הרדיו במכונית,
גלגל שיניים ברוטינה משגעת.

מוזיקה היא הכל,
מוזיקה היא כולם,
לכל כיוון אליו תפנה את מבטך תראה,
שמוזיקה היא הכל,
מוזיקה היא כולם,
במנגינה שמתנגנת בראשך,
התו השמיני,
כן התו השמיני הוא אתה.

ויתרתי על החלומות,
על במות גדולות,
אצטדיונים מלאים באנשים,
לא כל אחד יכול,
להיות כוכב רוק'נ'רול,
עם המצב הזה למדתי להשלים.

ולמרות כל זאת,
האצבעות לא רגועות,
כשאני עובר ליד חנות כלי נגינה,
נזכר לי בעבר,
תקופה שלא תחזור כבר,
כשהמלודיה היתה לי לאחת והיחידה.

מוזיקה היא הכל,
מוזיקה היא כולם,
לכל כיוון אליו תפנה את מבטך תראה,
שמוזיקה היא הכל,
מוזיקה היא כולם,
במנגינה שמתנגנת בראשך,
התו השמיני,
כן התו השמיני הוא אתה.