31 דצמבר 1994
הנה אני שוב כותב ביומן יותר מחצי שנה אחרי שלא כתבתי בו.
רציתי לכתוב זאת כבר מזמן, אך כל פעם דחיתי זאת עד עכשיו.
רציתי לכתוב עוד פעם אחת בשנת 94. בעוד כשעה מסתיימת השנה.
ובכן, אנסה לכתוב כאן את מה שרציתי. מצאתי את "כתר המלכים"
מסדרת כישוף של סטיב ג'קסון, סיימתי אותו, ולקחתי את כתר
המלכים (לא לגמרי ביושר...). במשך החצי-שנה הזאת גם עברתי בית
ספר, ובחדש יש ספריה שבה אפשר למצוא ספרי פנטזיה רבים. כך
עברתי את כל ספרי "כישוף", (גיליתי גם את "כישוף" 13, "שער
הזדון" בספריה העירונית), וגם את הספר האחרון של "אגדות רומח
הדרקון", "מבחן התאומים". מסופר שם שגדיל וקרמון הפעילו את
אביזר המסע בזמן וחזרו למרגוע, אך לא בהווה, אלא בעתיד,
כשרייסטלין הרג כבר את כל האלים. הם חוזרים להווה, ושם קיטיארה
מתקיפה את פאלאנתס. העיר נחרבת, אך צבאותיה נהדפים. לבסוף
(איני זוכר מדוע) היא שוכבת גוססת על רצפת מגדל הכישוף הנעלה,
ולורד סוט (האל-מת) רוצה לקחת את נשמתה אתו. אך לפני מותה היא
אומרת לתניס שהיא אוהבת אותו (אז הוא כבר נשוי ללאורנה). בספר
הזה רייסטלין נכנס לאביס כדי להתמודד מול מלכת האופל. המלכה
מבטיחה לו יסורי נצח אם יכשל. הוא נכשל, ואיני מבין אם איומים
המלכה מומשו, הוא מת, או יצא מאביס (כי בסוף-דבר מאת מחברות
הספר כתוב שרייסטלין ניצל). לפני כמה שבועות היה לי חלום, לא
כל-כך ברור שבו היתה מועצה כלשהיא, והיתה שם עלפית יפהפיה.
כנראה שגזעה היה קשור למועצה איכשהוא, ולכן מישהו אמר: "הציגי
את אוזנך"! הזזתי את שערה, ואז כולם יכלו לראות את אוזנה
העלפית. אני לא זוכר הרבה חוץ מזה, אבל בזמן החלום היתה לי
תחושה חזקה של אושר, כי התאהבתי בעלפית. רציתי לחלום את החלום
שוב, אך אי-אפשר לשלוט בחלומות. רציתי לקרוא את שישיית המפגשים
(שקל למצוא אותה בספריית הבית-ספר), ואז את רומח הדרקון שוב.
אבל את הכרך הראשון של שישיית המפגשים אפשר למצוא רק בספרייה
העירונית וגם שם הוא נדיר מאד. לא יכולתי לחכות יותר, והתחלתי
לקרוא את רומח הדרקון מחדש. כרגע אני קורא את " דרקונים של ליל
חורף". את הקטע של ספר הפנטזיה שהתחלתי לכתוב אולי לפני
שנתיים, איני חושב שאמשיך לכתוב, כי כשעכשיו אני קורא את רומח
הדרקון מחדש, אני רואה כמה קשה לכתוב אותו. ובעתיד, מתישהוא,
אמשיך לנסות את "הרקורד האקאשי". אם הייתי ממשיך כשהתחלתי
הייתי עכשיו בקרין! /(אבל היה רעש)/ עוד 40 דקות השנה הבאה,
ואולי אקרא עוד פרק מ-"דרקונים של ליל חורף". (מחר אהיה
עייף.). ואסיים כמו תמיד: אני חייב להגיע לקרין!