הסיפור שלנו מתחיל  בחוות גידול תפוחי אדמה של מרץ' תעשיות,
שמה כולנו עברנו הכשרה מהיותנו שורשים ועד היותנו תפוחי אדמה
בוגרים מוכנים לצאת לקרב הכבוד במקרר, אחד מהם, שעליו ארחיב
יותר הוא ג'ורג' ברודוויב, חייל מס' 980027 בפלוגה א'.
את המחזור אינני זוכר בבהירות, אך  זכור לי היטב שהורכב
ממצטיינים אבל ג'ון, הוא היה משהו מיוחד, הוא טיפס מהר יותר
מכולם, גדל הכי מהר, ויצא לבסיס ההמתנה בסופר בזמן הקצוב הקצר
ביותר.
"שמעת מה קרה בפלוגה ג'?" אמר לי אוואן בהבעה של זעזוע, "לא,
לא יצא לי להתעדכן, בחרתי לעסוק באימונים יותר מאשר ברכילויות"
זיזלזתי לעברו ביוהרה, "המסכנים הגיעו לבסיס ההמתנה בסופר של
הגרוזיני, והיחידה המכנית באה לאסוף אותם, אומנם באיחור של
יומיים, אבל מה שקרה,
או לפחות חלקיק הסיפור שהגיע אלי מפדו, חייל מס' 979801, ששרד
אגב.."
אוואן עוד לא סיים וכבר קטעתי אותו מפאת חוסר הסובלנות :" נו
כבר , ספר מה קרה"
"אז, היחידה המכנית באה לאסוף אותם, הם הגיעו לאזור הקרב,אם
אינני טועה בשכונת המיעוטים, בדירות של המשוגעים, והיחידה
האווירית שלחה את המסכנים למקפיא, אף אחד לא שרד חוץ מפדו,
שהוחזר לסופר פצוע אנוש, ונפטר מפצעיו מאוחר יותר, הם פשוט לא
הצליחו להפשיר אותו ועדין להראות שהוא כשיר ליציאה ביחידה
המכנית."
אוון סיים את הסיפור וחזר לארשת העצבנית שליוותה אותו רוב
הזמן, "ואו, מסכנים זה בטח היה מכה קשה לכל התעשייה, כלומר,
מדוע שהיחידה האווירית תפנה נגדנו?
הרי חוק מס' 98697 בעמוד מס' 103203 בספר הירק לכבוד ושלום
אומר שהיות והיחידות הנמנות משרתות את כל סוגי הירקות, עליהן
להיות נטרליות".
אוון מצחקק כמעט בלעג ואומר :"לך תדע, טעויות קורות,או ששוב
הפסוליה הכתה, זה מעשה שאופייני לצבא  הפסוליה"
אקטע שוב את הסיפור וארחיב, צבא הפסוליה היה ידעו בשיטה
היחודית לניטרול היחידות הנמנות
ע"י פגיעה ישירה במעיים, ולירי בלתי נשלט מהמעי הגס, מה שהיה
גורם ליחידות לפעולות פזיזות
פלוגה ג', הינו דוגמא נפלאה לכך.
"דיי כבר לפטפט בנות! שימרו את כח הדיבורים לכוח הלוחמה!"
כששמענו קול זה, תמיד ידענו
שעדיף נשתוק, לא מפחד, אלא מכבוד לחכם מבייננו, הלוא הוא ג'ון
ברודוויב, חייל מס' 980027
מפלוגה א', הוא היה אגדה , ספק אפילו שאם ראית אותו, היית
מאמין שלא מדובר באשליה.
"ג'ון, תן לעצמך קצת נחת. ותוציא את השורשים מהתחת, אנו חייבים
לשוחח מעט,אחרי הכל
זאת יכולה להיות הפעם האחרונה, שמעתי שהיום מגיעים גדודי
פסוליה חדשים" באותו רגע שאוואן אמר את אותם הדברים השתורר שקט
מוחלט, ואפשר היה רק לשמוע את האדם המכני מדבר ברמקולים ברקע,
מעולם לא הבנו מה היה אומר.
תוך כדי השקט הגיע היחידה המכנית לאסוף אותנו, בניגוד לדבריו
של אוואן הפחדן העגלה הייתה ריקה היה נדמה שיעבור עלינו לילה
שקט עד למחרת, אבל למי איכפת מה יקרה מחר, כל עוד נחייה את
הלילה "אוואן, אם היית נלחם כמו שאתה מדבר, היית יכול להיות
בטט, אולי אפילו רב בטט."
אמרתי לו בחיבה, משום שבאמת האמנתי בכך.
"חחח יכול להיות שאתה צודק, אבל אני אוהב אותכם חבר'ה. לא צריך
יותר"
ותוך ההומור שהשקיט את הצרות קרה הדבר שאף אחד מאיתנו לא ציפה
לו, היחידה המכנית נעצרה
אל מול מקרר הפסוליה...

(ההמשך הבאה בטרילוגיה, בקרוב)