יש לי בית טוב לי בו וחם.
יש לי חברה, היא גרה אתי כל יום מחדש.
אנו חולקים יחד את אותה המיטה - המיטה שלה.
אני אוהב אותה אהבה גדולה.
היא גם אוהבת אותי עד כמה שהיא יכולה.
כלומר עד כמה שלבה מאפשר לה.
כלומר הייתה רוצה לאהוב יותר...
אבל היא באה מבית כזה שבו גם לאהבה נחוץ שיהיו קירות
ואני בא מבית כזה שגג זה יותר מדי, פעם ישנתי על ספסל.
גורל.
יש בינינו פערים.
לאימא שלי אין אוטו.
יש לי עבודה בה אני עובד ולפעמים היא קבועה כמו כל עבודה
רגילה.
יש לי מקלחת להתקלח בה.
יש לי פסנתר לנגן עליו
וקול בו אני משתמש לשירה ובמידת הצורך - לצעקה.
לעיתים אני מגזים, אבל גם להגזים מידי פעם זה נורמלי.
יש לי מקרר ומיומנות נדירה לגרד סעודת מלכים .
מחצי בצל, רבע שום ועגבנייה פצועה.
אני אוהב את עצמי ומגדל כלב.
תודה לאל, אני הולך ומתייפה עם השנים...
כשאני פותח את הברז יוצאים מים,
אצל השכנים גם - בדקתי.

אפשר לומר שיש לי את כל הדברים שאדם צריך שיהיה לו בחיים
שום דוקטור לא יוכל לכפות עליי אשפוז - אני בריא למהדרין!
אני עומד בכל התקנים שמהם אפשר ללמוד על השתלבותו של אדם
בחברה.
מלבד זיכרונות ילדות שיש לי ומצבי רוח משתנים - אני שווה בין
שווים.

יום אחד היא תעזוב אותי - החברה, ואיתה ילך הכל, הכל -
מלבד התחושה שמלבד הרוח אין לי שום דבר בעולם.

תהרגו אותי...
אני לא מבין על איזה ביטחון כלכלי היא דברה כל השנים האלה?!
אני לא מבין על מה צעקתי כל השנים האלה?!
על מה שרתי לעזאזל?!
אם אני אשמע מישהו מדבר אתי על זוגיות בעשור הקרוב
אני אתלוש לו את שתי האוזניים בבת אחת
או שאני אעקור לו את שתי העיניים אחת - אחת.

מלבד הרוח אין לי שום דבר בעולם.