[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







ענת בריקמן
/
משלה אותי

שוב חושפת עצמי אליך
אל מול השקיעה בעיניך
נותרת פגיעה למילותיך
משלה אותי בשקריך

עירומה מולך כפי שלא הייתי בפני איש
בפעם הראשונה מרשה לעצמי להרגיש
ואתה כל פחדיי ממחיש
את לבי למוות מכיש

אני באמונה מתעטפת
בכבודי אתך נואפת
כי לידך אני מרחפת ונסחפת
כל עקרונותיי אתך עוקפת

ואני לצדך נותרת
כשרחוקה ממך אני אחרת
כל אכזבותיי ממך זוכרת
דמעות חדשות לצד מוכרות אוגרת

נותנת לכאב להתפשט
ואתה בתסכול מקשט
רגילה למבט השופט
כי מגעך ככישוף מהפנט

כנועה בפני חולשותיי
לכן אתה נשאר בחיי
גוזל את כל משאלותיי
קוצר טרם זמן פירותיי

ועדיין חושפת עצמי אליך
אל מול השקיעה בעיניך
נותרת פגיעה למילותיך
משתלט עליי בידיך

נבלעת ברגש עיוור
כי גופי לך התמכר
ולבי רק רוצה להתמסר
מאמינה ואתה משקר...


2006







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בהתחלה לא היה
משהו מיוחד. סתם
הלכנו ברחובות,
הסתובבנו. אחרי
כמה זמן הוא רצה
לחזור הביתה,
אבל אני אמרתי
לו לא, היום זה
היום, היום אין
הביתה. לקחתי
אותו לגן מאיר,
לאחת הפינות
החשוכות, קשרתי
אותו לעץ,
הורדתי את
המכנסיים ועשיתי
לו מה שעשיתי.
אחר כך חזרנו
הביתה.

אחד, תל-אביבי,
מספר על טיול עם
הכלב


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/3/08 5:02
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
ענת בריקמן

© 1998-2021 זכויות שמורות לבמה חדשה