צריבת השמש על עורי,
אינה כואבת כמו הצריבה שהשארת על לבי.
רעש הגלים,
נעלם כלא היה בסערות נפשי.
מגע הרוח על פניי,
מזכיר לי את נשיפותייך.
נגיעתו הרכה של החול הרטוב,
נעימה כנגיעת עורך על עורי.
טעמם המלוח של המים,
כטעמם של גופינו המזיעים.
ואני רוצה לצלול לתוכך...
אך כמו גלי הים בשעת השפל,
נדמה כי את מתרחקת ללא שוב.
אבל אני יודע, שעם רדת הירח,
ובוא הגאות,
גם את תשובי אל זרועותיי...
חוף אנג'ונה, גואה, פברואר 2008
א. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.