עיניים כחולות עם מבט מעורפל חולפות על החדר מחפשות זיק.
החדר מלא, עשן מסתלסל לו בכחלחלות אופיינית,
ניחוח חריף, עיניים מצטמצמות לכדי חרך.
עיניים כחולות הולכות וגדלות, מכילות את כל מה שבפנים.
חומות נופלות, עיניים כחולות מחפשות, חשופות.
עיניים חומות שקועות במילה, מנסות להכיל עוד ועוד.
עיניים כחולות כבר כמעט מסיימות, עברו כבר על כל החדר.
עוד שנייה משתהות, אולי מרגישות, משהו עומד פה לקרות.
עיניים חומות מתנתקות מהקן, לא מקשיבות לו, למוח.
עולות הן למעלה, עיניים חומות, פוגשות בעיניים כחולות.
יש מתח בשריר, המבט מבקש מנוחה, אך לא מנוחה לו ולא נחלה.
יש ישות, אם אפשר, שנפרדת עומדת,
בין ארבע עיניים כחולות וחומות,
מין כדור או אמבה, איזה משהו אמורפי, שלאט
הוא גדל, משחק, מהתל.
העיניים קופאות, נשארות נעולות, הכדור ביניהם מתפתח,
הנה מצטרפות גם קצוות השפתיים, עולות הן אט אט למעלה.
והנה הזיק, אותו זיק חמקמק, ניצת לו בארבע עיניים.