העולם הפופולרי קורץ לי:
"לגום את ההווה"
מייעץ לי,
אני מצדי מצייר מבע
מבלי הבעה
ומשיב כי אין לי זמן להווה;
ידע מזדמן נקרה בדרכי,
מפרסומת על גב האוטובוס
החיים נראים יפים...
טיפות של שיממון
אופפות פה בחוסר גרביטציה
של רוטינה מרחפת,
"מות הדמיון"
החזון קורא עיתון
וכך גם האדם ממולי... |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.