שמעון עובד / אויב לאהוב |
חוגגת לה ה 'הא'. בסלסול,
נשאבת למעמקיה, לוחשת.
כוונות כנות תנגנה מאהוואל.
"אויב". 'יוד' קטנה. ודי לקוצה,
תסתנן היא לשפתיים קפוצות.
תחשופנה הן חדות שיני-טרף,
עד-מוות. נפש שונאת, לרגוע.
על חוט קושר, דקיק להחריד.
יקרטעו, מסות רגשות מעורבים,
ריגושים מתניידים לאהוב-שנאה.
ובבד, באותו נשם, לשנוא-אהבה.
ויש חרדים לטרגדיית הדרמה.
צרורות הצרות, בצרור האהבה.
יאמרו הם ואפילו יאמינו. יוד-והא
יחד יעידו. אלוהים שם! לבינותם.
וחכם יעדיף להשיג את ש-אוהב.
תחת אשר... יאהב את שהשיג.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|