|
אנשים כבדי גוף על מסך הטלוויזיה
מניעים את עצמם בעצמת הטרוף
הרגש חזק מכל צירי המוסר
ההיגיון הוא זמני בלבד.
עיניים חזקות מביטות בי
אני מתבייש לאחוז
הכוכבים שרים את להט הרוח
המיתרים רושפים עולמות.
עיניים עמוקות מעבר למסך הזמן
מזיזות בי תדרים של הכרה
לבי נמס כמים עמוקים
קור הנהר אוחז בחושיי.
הכאב נצרב עמוק
מבעד לכל תשתיות הארץ
לבנים חומות בונות מסד
תשתית עולמות למגע האור. |
|
|
מבקר הסלוגנים
אני קורא אותך
לסדר!
אחמד אחמד,
מתעצבן בליל
הסדר, לא על
מבקר הסלוגנים
כי אם על עצמו
ועל הבדיחה
המטופשת שהמציא
רק למשוך אש
מכיוון הדביל
הזה שקורא לעצמו
מבקר.
אבל הוא לא
מודאג כי ברגע
שהמבקר יעיז
להתקרב הוא
יפוצץ את עצמו,
ואז כבר יבקרו
אותו, וזה לא
יהיה מצחיק,
אולי כן? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.