לא משנה מה יש לך, הם תמיד יכולים לקחת לך הכל.
בסופו של דבר אתה מוצא את עצמך באיזו סמטה חשוכה חוטף מכות רצח
מאיזו חבורה של בריונים. יש לך אקדח בכיס האחורי, הוא תמיד גרם
לך להרגיש בטוח, אבל גם אותו הם מצליחים לקחת.
את הפנים היפות שלך הם מנפצים לחתיכות, הדם מהאף לא מפסיק לרדת
ונוזל לך על הבגדים. אפילו את הנעליים הם מורידים לך, עם
הקשרים, אפילו בלי להתיר אותם ולמרות שעבדת מאוד קשה על לקשור
אותם חזק. ברגע אחד של חוסר תשומת לב, הכל הולך.
הם משאירים אותך בחיים, אבל בלי כלום.
בכחותיך האחרונים אתה ממשש את הכיס האחורי של המכנסיים שלך
ומחייך חיוך רפוי. הם לא לקחו לך את הכסף. אבל מה זה עוזר לך?
גם אם היית יכול לזוז לא היית הולך לאוטובוס יחף.
אז אתה נשאר לשכב שם, בלי כלום.
רק אתה ועצמך.

נכתב שנה שעברה, לא יודעת בדיוק מתי.