כל פעם שאני עובר ליד הפיצוציה בסוף אבן-גבירול אני רואה את
המוכר שם עומד עם המבט הכבוי בעיניים, הוא בטוח אחד כזה שתמיד
מחכה שהמישהי המיוחדת תבוא, ופעם אחת הוא באמת היה בטוח שזה
זה, היא הגיעה לפיצוציה בערב ממש לפני המשחק של מכבי וביקשה
מרלברו לייט הוא תמיד היה בטוח שכל הבנות שמעשנות מרלברו לייט
הן סתם, אבל אצל ההיא זה היה משהו אחר, משהו שדיבר אליו ברמה
אחרת לגמרי, אולי זה בגלל איך שהיא הסתכלה לו בעיניים בזמן
שביקשה את הסיגריות או אולי זה בגלל הצבע המיוחד שהיה לשפתיים
שלה, הוא לא ממש ידע מה, אבל הוא ממש הרגיש שהיא האחת בשבילו.
אז הוא נתן לה את המרלברו לייט וניסה לתפוס שוב את המבט שלה
בזמן שהוא הכין את החיוך הכי חמוד שלו, אבל היא רק פשפשה בארנק
שלה, הוציאה את הסכום המדויק כך שאפילו את ההזדמנות לזרוק לה
איזה משפט כשהוא נותן לה את העודף היא לא נתנה לו ואז היא
הסתובבה והלכה והוא ראה אותה מתרחקת לאט-לאט ואיתה התקווה
שבאמת הוא יהיה מאושר.