אין נהר לשיגעונו
בראשו יוקדת אכזבה
אם היה או יש או יהיה לכל
אין
ואם יהיה?
לא רואה זאת
אלא רק כמשחק תעתועים במוחו

אין אש בגפיו
אין דם זורם בעורקיו, אלא רק מטפטף לאיטו
כמו אבחת מימיו של נחל כמוהו
אבחת מימיו של נחל אכזב
בעיניו הכבויות לא מנצנצת דמעה
במוחו הכבוי לא מנצנץ רעיון
אבחת תקווה לעתים פורצת, מאכזבת
כמו קללת אבי האלים
הנצורה בתיבת רבת הדורונות

ליל חניה אין
ואין מדורה לסוב סביבה
לרקוד את החיים ולאוץ
אל לשכב זנוח כפגר רקב
נפשו של יחיד גם בשדה זרועה

מי ייתן לו און לשוב ולפרוח?
אכול רמש וזנוח
מרוטה נפשו ועקרה
מתגלגל לאיתו בינות הקציר
ונכתש
רקב בשרו תופח
מקרבו אדוניס פורח
וההר עומד בטל לנצח
סופג את קורבנו
ממשיך פועלו ונשחק
נפשו של יחיד גם בשדה קצורה.