|
סדקים שחורים של פחד
נבטים מכל פינה
ממסגרים את התמונה
במסמרי פלדה כבדים.
אחד עם גיטרה שאני לא זוכר
מסתיר את אור המנורה
מכנסיים כחולים עם כוכבים של לבן
נעליים כבדות על האדמה.
מחצלות נוודים
שטיחים פרסיים
יריעות קש ויאטנמיות
אנשים מבשר הארץ.
החלונות שקופים למגע האור
העולם גדול ורחב הוא
עננים סגולים עוטרים שמיים
יבשי דמעותיך לעת ליל. |
|
|
בהתחלה היה כלום
ומאז כלום לא
השתנה.
עמוס מהמוסד
בקיצור תולדות
הזמן והמעשה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.