אהבה.
לא יבוא בחשבון להסביר ביממה,
את פשר המהומה,
על מה בכלל ניתן להאיר?
בשעה קצובה...
מאומה, לא כלום!
דבר וחצי דבר,
אפילו והיה מותר,
במשיכת עט-נוצה
לרתום את אותה בריאה -
לקלף או נייר...
ברם,
גווילים סופם להתכלות,
ואין ברצוני לעשות נפשות -
לעובדות, מגילות, ושאר ירקות...

אשתהה לי מעט בכל זאת על הדף,
כי טרם הסברתי, (גם לעצמי)
בדיוק נמרץ, אות באות,
מילה במילה,
מה מלכתחילה הייתה הכוונה;

לא ששת ימי הבריאה
גם לא שהות ללא סוף,
לא שמיים וארץ,
מאומה, לא כלום!
רציתי,
פחות מזה,
ויותר מהכול,
עול על-זמני,
נמנע מציאות,
להצליב לאחד -
מילה -
לעולם -
לאדם.

                    מוקדש לטליה